לופוס

לופוס או זאבת. מחלה אוטואימונית שעלולה להשפיע על העור בלבד או גם על מערכות הגוף הפנימיות. האם זה מסוכן? איך אפשר לטפל? והאם לופוס יכול לעבור מעצמו?

מהי לופוס?

לופוס (Lupus) הנקראת בעברית זאבת היא מחלה אוטואימונית המתרחשת כאשר המערכת החיסונית תוקפת את הרקמות והאיברים. זאבת יכולה להשפיע על מערכות גוף רבות ושונות -כולל המפרקים, העור, הכליות, תאי הדם, המוח, הלב והריאות.

זאבת יכולה להיות קשה לאבחון מכיוון שהתסמינים שלה מחקים לעתים קרובות את אלה של מחלות אחרות. הסימן הבולט ביותר של זאבת היא פריחה בפנים הדומה לכנפי פרפר, הנפרשת על פני שני הלחיים. לופוס יכולה להיות עורית בלבד או מחלה מערכתית הבאה לידי ביטוי גם בעור. 

ישנם אנשים שנולדים עם נטייה להתפתחות זאבת. דוגמאות לטריגרים העלולים לגרום להתפרצות הם: זיהומים, תרופות מסוימות או אפילו אור שמש. אמנם אין תרופה לזאבת, אך טיפולים יכולים לסייע בשליטה על הסימפטומים.

מהם המאפיינים של לופוס?

זאבת אדמנתית עורית דיסקואידית (DLE) וזאבת תת עורית (SCLE) הם גרסאות של זאבת עורית. לופוס יכולה להיות מחלת עור בלבד או יכולה להיות מחלה מערכתית שבאה לידי ביטוי גם בעור (SLE).  

זאבת דיסקואידית (DLE) מופיעה לרוב על האזורים החשופים לשמש כגון הראש והפנים. בפנים הפריחה מכונה פריחת פרפר או פריחה מלרית, מכיוון שצורתה היא כמו פרפר. היא מאופיינת באזורים דלקתיים המתחומים היטב. היא עשויה להיות שטוחה או מוגבהת מעט, והיא עלולה להרגיש מחוספסת ועם קשקשים. יש נטייה להצטלקות אחרי פריחת לופוס.

לופוס מסוג SCLE בדרך כלל מופיעה באזורי הצוואר, גב עליון וזרועות ומאופיין באדמומיות, קשקשת ופפולות או רצועות טבעתיות. זהו מקרה קל יותר שנוטה פחות להצטלק מאשר לופוס דיסקואידית.

לעיתים נדירות הלופוס העורי הוא עמוק יותר, עד שכבת השומן (Lupus profundus). 

מהם התסמינים של לופוס?

אין שני מקרים של זאבת דומים זה לזה. סימנים ותסמינים עשויים להופיע פתאום או להתפתח לאט, עשויים להיות קלים או חמורים, ועלולים להיות זמניים או כרוניים. לרוב האנשים עם זאבת יש מחלה קלה המאופיינת באפיזודות, התפרצויות. בזמן התפרצות התסמינים מחמירים, ולאחר מכן יכולים להשתפר או אפילו להיעלם לחלוטין עד להתלקחות הבאה.

התסמינים של זאבת תלויים במערכות הגוף המושפעות מהמחלה.

 התסמינים יכולים לכלול:

1. עייפות
2. חום
3. כאבי מפרקים, נוקשות ונפיחות
4. פריחה בצורת פרפר על הפנים המכסה את הלחיים וגשר האף או פריחות במקום אחר בגוף
5. נגעים בעור המופיעים או מחמירים עם חשיפה לשמש
6. אצבעות ידיים ורגליים שהופכות לבן או כחול כאשר הן נחשפות לקור או בתקופות לחץ. ריינודס (Raynaud’s)
7. קוצר נשימה
8. כאבים בחזה
9. עיניים יבשות
10. כאבי ראש, בלבול ואובדן זיכרון

אבחנת לופוס

אבחון זאבת הוא לא קל מכיוון שהתסמינים משתנים במידה ניכרת מאדם לאדם וכן עשויים להשתנות עם הזמן ולהיות דומים לאלה של הפרעות רבות אחרות.

דוגמא נפוצה למחלת עור שעשויה להיראות דומה ללופוס היא ההפרעה הנפוצה דרמטיטיס סבוריאית (לינק למאמר המלא), ואכן תדיר שמטופלים מגיעים למרפאה וחוששים שיש להם לופוס ומתברר שמדובר בדרמטיטיס.

על מנת לאבחן את הלופוס הרופא יבצע בדיקה גופנית הכוללת שיחה עם המטופל על התסמינים ובנוסף ישנם סדרת בדיקות שהרופא יפנה אליהם הכוללים בדיקות דם ובדיקת שתן. המטרה היא לאבחן אם מדובר בלופוס עורי בלבד או לופוס מערכתי הבא לידי ביטוי בעור. אין בדיקה אחת היכולה לאשר אבחנת לופוס אלא צירוף של בדיקות.

 הבדיקות כוללות:

1. ספירת דם מלאה – בדיקה זו מודדת את מספר כדוריות הדם האדומות, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם וכן את כמות ההמוגלובין וחלבון בתאי הדם האדומים. התוצאות עשויות להצביע על כך שיש אנמיה, הנפוצה בזאבת. תאי דם לבנים נמוכים או ספירת טסיות דם עשויים להופיע גם בזאבת.
2. קצב שקיעת אריתרוציטים – בדיקת דם זו קובעת את הקצב בו תאי הדם האדומים מתיישבים בקרקעית הצינור תוך שעה. קצב מהיר מהרגיל עשוי להצביע על מחלה מערכתית, כגון זאבת. שיעור השקיעה אינו ספציפי למחלה אחת, אלא נותן סימן למשהו מערכתי שעובר על הגוף כגון: זאבת, זיהום, מצב דלקתי אחר או סרטן.
3. הערכת כליה וכבד – בדיקות דם יכולות להעריך את תפקוד הכליות והכבד, זאבת יכולה להשפיע על איברים אלה.
4. בדיקת נוגדן אנטי גרעיני (ANA). בדיקה חיובית לנוכחות נוגדנים אלה, המיוצרים על ידי המערכת החיסונית מצביעה על מערכת חיסונית מגורה. בעוד שלרוב האנשים עם זאבת יש בדיקת ANA חיובית, לרוב האנשים עם ANA חיובי אין זאבת. כאשר בדיקת 

ה – ANA יוצאת חיובית, הרופא עשוי לייעץ לבצע בדיקת נוגדנים ספציפית יותר.

1. בדיקת שתן כללית – בדיקה של דגימת שתן עשויה להראות רמת חלבון מוגברת או תאי דם אדומים בשתן, אשר עשויים להתרחש במקרים בהם זאבת משפיעה על הכליות.
2. ביופסיה – על מנת לאשר את האבחנה של לופוס עורי נלקחת דגימת עור לבדיקה במיקרוסקופ. 

טיפול בלופוס

נתמקד כאן בטיפול בלופוס עורי:

1. קורטיזון מקומי– קרם או משחת קורטיזון בתקופות של ההתפרצות בהתאם למינון שהרופא ימליץ, במקרים רבים טיפול זה יביא שליטה בתסמינים.
2. פלקווניל (Hydroxychloroquine) – זאת תרופה שנלקחת בכדורים, במקור התרופה טיפלה במלריה והתבררה כמועילה למניעת תהליכים דלקתיים. ניתן לקחת את התרופה באופן ארוך טווח, אך מאחר ויכולים להיות תופעות לוואי יש צורך במעקב רפואי. 
3. הימנעות מחשיפה לשמש – שמש עלולה לגרום להתפרצות לופוס. לכן, אם יש נטייה להתפרצויות, מומלץ להימנע מהשמש. במקרים של חשיפה לשמש, יש למרוח קרם הגנה ולחבוש כובע רחב שוליים.

כאשר מדובר בלופוס מערכתי (SLE) רופא העור יפנה לראומטולוג להמשך טיפול.

לסיכום

ישנם כמה וריאציות של לופוס, כאשר מדובר בלופוס עורי בלבד, זהו מצב רפואי שאינו מהווה סכנה. כאשר מדובר בלופוס מערכתי נדרש לטפל בתשומת לב מכיון שהוא עלול להיות מסכן חיים. 

מחכים תמיד לשמוע מכם! מוזמנים לפנות אלינו, לכתוב אלינו ישירות למייל skincare@goldenhersh.co.il, לשוחח ב: 02-6540397, או להתעדכן בפייסבוק או באינסטגרם.