שלבקת חוגרת

שלבקת חוגרת, או נגיף varicella zoster, היא התפרצות של אבעבועות רוח שהיה “רדום”. איך אפשר לטפל? איך אפשר למנוע? ולמה בכלל קוראים לוריאציה הזו של המחלה “שלבקת חוגרת”? 

שלבקת חוגרת (Herpes Zoster/Shingles) הוא זיהום נגיפי הגורם לפריחה כואבת. ברוב המקרים השלבקת חוגרת נראית כמו פס שלפוחיות באזור החגורה, המתמקד באחד מצידי הגוף בלבד (ימין או שמאל), אך השלבקת חוגרת יכולה להתרחש בכל מקום בגוף. מאחר והתסמינים הם לרוב באזור החגורה המחלה קיבלה את השם שלבקת חוגרת. 

שלבקת חוגרת נגרמת על ידי נגיף varicella-zoster – אותו נגיף שגורם לאבעבועות רוח. לאחר ההחלמה מאבעבועות רוח, נגיף הוריצלה נותר ברקמת העצבים בגוף, אך אינו פעיל. כעבור שנים, הנגיף עשוי להתעורר מחדש כשלבקת חוגרת.

שלבקת חוגרת אינו מצב מסכן חיים, אך היא עלולה להיות כואבת מאוד. חיסון נגד שלבקת חוגרת יכול לעזור למנוע את ההתפרצות. טיפול בשלבקת חוקרת בשלב מוקדם של ההתפרצות יכול לעזור לקצר את זמן וחומרת התסמינים, וכן, להפחית את הסיכון לסיבוכים. הסיבוך השכיח ביותר הוא נוירלגיה פוסט-הרפטית. תופעה זו היא כאשר הכאב מהשלבקת חוגרת נמשכת זמן רב גם לאחר העלמות השלפוחיות.

תסמינים לשלבקת חוגרת

התסמינים של שלבקת חוגרת בדרך כלל משפיעים רק על קטע קטן בצד אחד של הגוף (ימין או שמאל) באזור החגורה, מכאן השם חוגרת. תסמינים עשויים לכלול:

1. כאב, צריבה, חוסר תחושה או עקצוץ באזור
2. רגישות למגע
3. פריחה אדומה שמתחילה כמה ימים לאחר הכאב
4. שלפוחיות מלאות נוזלים שנפתחות ולאחר מכן קרום שנוצר מעל השלפוחית

לעיתים שלבקת חוגרת עלולה להיות מלווה ב: חום, כְּאֵב רֹאש, רגישות לאור ועייפות.

כאב הוא בדרך כלל הסימפטום הראשון של שלבקת חוגרת. לעיתים הכאב המתלווה להתפרצות שלבקת חוגרת הוא אינטנסיבי. באופן נדיר כאב עלול להופיע כתוצאה משלבקת חוגרת מבלי לפתח פריחה, אך במקרים כאלה קשה לוודא אבחנה. 

לרוב, פריחת שלבקת חוגרת מתפתחת כפס שלפוחיות העוטף את הצד השמאלי או הימני של פלג הגוף העליון. לפעמים פריחת שלבקת חוגרת מתרחשת סביב עין אחת או בצד אחד של הצוואר או בפנים.

הגורם לשלבקת חוגרת

שלבקת חוגרת נגרמת על ידי נגיף varicella-zoster, אותו נגיף שגורם לאבעבועות רוח. לאחר החלמה מאבעבועות רוח, הנגיף נכנס למערכת העצבים ושוכב רדום במשך שנים. כל מי שהיה לו אבעבועות רוח או התחסן נגד אבעבועות רוח, עלול לפתח שלבקת חוגרת בהמשך. כמו כן, חיסון זוסטווקס (Zostavax) נגד שלבקת חוגרת, שהוא חיסון חי מוחלש גם כן עלול לגרום לשלבקת חוגרת. 

לא כל מי שהיה לו אבעבועות רוח יפתח שלבקת חוגרת. הסיבה להתפרצות שלבקת חוגרת אינה ברורה, אך היא שכיחה יותר בקרב אנשים מעל גיל 50 ובקרב אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת. 

אומנם שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) הוא חלק מקבוצת נגיפי הרפס, אך אין כל קשר בין הנגיף הגורם לאבעבועות רוח ושלבקת חוגרת לבין  הנגיף האחראי להרפס בשפתיים או הרפס באברי המין.

הטיפול לשלבקת חוגרת

תרופות אנטי-ויראליות יכולות למהר את תהליך ההחלמה מנגיף ההרפס. תרופות אלה יעילות ביותר אם הם נלקחות תוך כ-3 ימים מתחילת הפריחה. התרופה המועדפת בדר”כ היא וולטרקס (Valtrex), והיא ניתנת למשך שבוע. בנוסף, ישנה גם תרופה בשם זובירקס (Zovirax) שיכולה להינתן במקרי שלבקת חוגרת. 

בנוסף לטיפול האנטי ויראלי, טיפולים לכאבים כתוצאה משלבקת חוגרת יכולים לכלול: משככי כאבים ללא מרשם כמו פרצטמול (אקמול) או איבופרופן. כמו כן, בשעת הצורך ישנם משככי כאבים עם מרשם כדוגמת ליריקה.

האם שלבקת חוגרת מדבקת? 

שלבקת חוגרת לא גורמת לאחרים שבאו במגע לפתח שלבקת חוגרת. גם לגבי השאלה אם היא גורמת לאבעבועות רוח התשובה ככל הנראה לא. 

סיבוכים משלבקת חוגרת

הסיבוך השכיח ביותר משלבקת חוגרת הוא נוירלגיה פוסט – הרפטית –  עבור אנשים מסוימים כאב שלבקת חוגרת נמשך זמן רב לאחר השלפוחיות. מצב זה מכונה neuralgia postherpetic, והוא מתרחש כאשר סיבי עצב פגומים שולחים מסרים מבלבלים ומוגזמים של כאב מהעור למוח.

סיבוכים אחרים כתוצאה משלבקת חוגרת הם נדירים ביותר.

מניעת שלבקת חוגרת

לאלה המעוניינים לקבל את החיסון נגד שלבקת חוגרת ישנם שתי אפשרויות: שינגריקס (Shingrix) ו- זוסטווקס (Zostavax). 

1. זוסטווקס (Zostavax) – זוסטווקס כבר לא נמכר בארה”ב החל מיולי 2020, אבל במדינת ישראל זאת עדיין האופציה היחידה לחיסון נגד שלבקת חוגרת. זהו חיסון חי מוחלש, עם סיכונים לתופעות לוואי. יעילות חיסון זה הוא למשך כחמש שנים (פחות משינגריקס). החיסון ניתן במנה אחת, מה שמעלה את הסיכון לתופעות לוואי מהחיסון ומפחית את היעילות בהשוואה לחיסונים הניתנים בשתי מנות.  ספק גדול אם כדאי לקבל חיסון זה כאשר לוקחים בחשבון את הסיכונים מול התועלת.
2. שינגריקס (Shingrix) – בארצות הברית, שינגריקס אושרה על ידי מינהל המזון והתרופות (FDA) בשנת 2017 ומועדפת על Zostavax. מחקרים מצביעים על כך ששינגריקס מעניקה הגנה מפני שלבקת חוגרת במשך זמן רב יותר מזוסטווקס. יתרונות נוספים בשינגריקס הוא היותו חיסון מומת המפחית את הסיכונים לתופעות לוואי ואינו יכול לגרום לשלבקת חוגרת. חיסון זה ניתן בשתי מנות, עם חודשיים עד שישה חודשים בין המינונים, מה שמפחית את הסיכון לתופעות לוואי כתוצאה מהחיסון, ומגביר את היעילות של החיסון.

חיסון שלבקת חוגרת משמש רק כאסטרטגיית מניעה. זה לא נועד לטפל באנשים שיש להם כרגע את המחלה. 

חיסון שלבקת חוגרת אינו מבטיח שלא תקבלו שלבקת חוגרת. אך סביר להניח שחיסון זה יפחית את מהלך המחלה וחומרתה ויפחית את הסיכון להופעת כאבים פוסט-הרפטיים.

לסיכום:

שלבקת חוגרת נגרמת על ידי אותו נגיף הגורם לאבעבועות רוח. לאחר ההחלמה מאבעבועות רוח, הנגיף נותר בגוף, אך אינו פעיל. כעבור שנים, הנגיף עשוי להתעורר מחדש כשלבקת חוגרת. כאשר מגלים את השלבקת חוגרת בשלב מוקדם ישנו טיפול אנטי ויראלי. בנוסף קיימים שני חיסונים למניעת השלבקת חוגרת, בארץ קיימת רק אופציה אחת, זוסטווקס, חיסון זה שנוי במחלוקת וכבר אינו מוצע בארה”ב. 

מחכים תמיד לשמוע מכם! מוזמנים לפנות אלינו, לכתוב אלינו ישירות למייל skincare@goldenhersh.co.il, לשוחח ב: 02-6540397, או להתעדכן בפייסבוק או באינסטגרם.